יום שלישי, 30 באוגוסט 2016

על קרנית, ה"פול", הפלת"ד ועוד מילים במנדרינית מדוברת

עד אמצע שנות ה-70' היה פה שמח וככל הנראה לא היו המון מכוניות על הכביש. בשנת 1975 בלבד יצא לאור חוק הפלת"ד. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בישראל. לפני כן, היה מצב משפטי מסקרן שנגזר מדיני נזיקין ולפיו הנפגע צריך להוכיח התרשלות של הנתבע בכדי לזכות לפיצוי. בין אם הנפגע אינו ראה בהכרח מה קרה ואין עדים או לחילופין הנפצע כתוצאה מהתאונה אינו בין החיים בינינו ועוד שרשרת של אירועים מצערים – עדיין היה על הנפגע להוכיח את רשלנות הנהג השני בכדי לזכות בפיצוי. תכלית החוק היא לוודא כי כל נפגע בתאונת דרכים יקבל פיצוי. מרגע חקיקת החוק, הוטלה אחריות מוחלטת על כל נהג המעורב בתאונה כלפי הנפגעים בתאונה וחובת ביטוח בגין האחריות הפוטנציאלית וכן בגין נזק שעלול להיגרם לנהג בתאונה עצמית.

 

אני ואתה שומרי חוק – אבל מה איתו?

 

אז קבענו חוקית כי נושא הפיצויים מתאונות דרכים מעוגן. האזרח לא יידרש להוכיח רשלנות של גורם כלשהו בכדי לקבל פיצוי ולא יפחד לעלות על הכביש בחשש שיישאר ללא אפשרות לפיצוי. כעת הוא גם נדרש לדאוג למקרה שבו הוא חלילה וחס הוא יהיה הפוגע ועליו לבטח את רכבו בביטוח חובה. ביטוח החובה מבטיח כי גם אם אינך מוצא צורך לבטח את רכבך שלך, הן אתה והן הנפגע הפוטנציאלי יקבלו פיצוי במקרה של תאונה. אבל מה עם אלו שעברו על החוק ולא עשו ביטוח חובה או נוהגים ללא רישיון? מה קורה במצב שבו הם פגעו באדם?

 

 

הכירו את "קרנית" – הקרן ששומרת על כולנו בדרכים

 

המחוקק הבין ולקח בחשבון שיהיו מי שלא ישלמו את ביטוח החובה או שינהגו ללא רישיון או שסתם הייתה תקופה קצרה שבה הם נהגו ללא ביטוח חובה במכוון או שלא בידיעה. עם זאת, כפי שכתבנו, מטרת החוק היא יצירת אחריות מוחלטת וטוטאלית כולל פיצוי לנפגעי תאונות דרכים. לכן הוקמה "קרנית" – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שמתפקידה להבטיח פיצוי לנפגע, שאינו יכול לקבל פיצוי מחברת ביטוח, משום שהנוהג האחראי לפיצוי אינו ידוע (כמו בתאונות "פגע וברח") או בכל מקרה אחר, (תיכף אסביר למה אני מדגיש את תאונות ה"פגע וברח"). מעבר לכך, הוקמה קרן "קרנית שטחים", שהייתה אחראית לפיצוי נפגעים בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה. במסגרת הסכם אוסלו א' הועבר התפקיד של "קרנית שטחים" לרשות הפלסטינית.

 

 

 

אבל מה עם צדק כנגד העבריינים?

 

בדרך כלל במשפט יש אמרה מפורסמת כי "אין צדק, יש צדק משפטי". חוק הפלת"ד הינו אחד החוקים שבהם אנו מוצאים גם צדק אמיתי. הנפגע יקבל פיצוי בוודאות והפוגע כמו בתאונת "פגע וברח" או בתאונות של פוגע ללא רישיון ייתבעו על ידי "קרנית". התהליך עם זאת, לא פשוט. על הנפגע לתבוע את "קרנית" לקבלת פיצוי וזאת תתבע את הפוגע.

ועוד בנושא צדק בעייתי. במסגרת החוק נקבע "ייחוד העילה". קרי, נפגע תאונת דרכים יכול לתבוע רק במסגרת חוק הפלת"ד ואין הוא יכול לתבוע בגין נזקים ותופעות לוואי אחרות שבמסגרת חוק אחר. מדובר במצב בעייתי שכן, מה קורה עם מזלו של הנפגע היה כל כך גרוע עד כי שהגיע לבית החולים בו קרתה רשלנות רפואית במהלך הטיפול בו. כמו כן, לא תוכל לתבוע את מע"צ, את יצרן הרכב, את העירייה עקב תקלה במערכת הרמזורים או את הולך הרגל שהתפרץ לכביש.

 

 

 

פול זה לא רק מאכל קטניות!

 

ה"פול" הינו התאגיד המנהל של המאגר לביטוחי רכב חובה – המאגר הישראלי לביטוח רכב. ה"פול" נוצר לענות על צורך כיוון שחברות הביטוח המסחריות אינן חייבות לבטח את כולם. אם הן רואות מספר עבירות גבוה או סיכונים אחרים – זכותן לסרב. אבל ביטוח חובה הוא ביטוח חובה על פי חוק והאחריות כאמור היא אבסלוטית. לכן הוקם ה"פול". איגוד חברות ביטוח שמשתתפות בו באחוזים ומבטחות ביטוח חובה את כל מסורבי הביטוח. כך, אין תירוץ ואמתלה לאף אדם לנהוג ללא ביטח חובה. ה"פול" הוא ביטוח יקר יותר וכיום הוא מבטח בעיקר נהגי אופנועים שמוצאים את עצמם רבות מסורבי ביטוח גם אם מעולם לא היו מעורבים בתאונה.

 

סגרנו את הפינה – מה לגבי סכום הפיצויים?

 

חוק הפלת"ד נשען כאן על דיני נזיקין. נזכיר כי בדיני נזיקין הסעד והפיצוי נועדו להחזיר את המצב כפי האפשר לקדמותו. לא להעשיר אף אחד ולא לגרום לאף אדם להיות עני כתוצאה מאירוע. לכן, נקבעו הגדרות ברורות. למשל, אבדן ההשתכרות וכושר ההשתכרות לא יעלה על שליש מהשכר הממוצע במשק (אאוץ'). אדם בעל הכנסה גבוהה לא יוכל לקבל את מלוא הפסדי השכר אלא יסתפק בפיצוי המגיע לו לפי חוק. והכלל הגדול מכולם: התקרה לתשלום בגין כאב וסבל בתביעת נזיקין תעמוד על 100,000 לירות. בעברית של היום כ-180,000 ₪. ולסיום, לפולניות מביננו (בדרך כלל מדובר בכולם וכולן), בית המשפט העליון קבע כי "נזק שאינו נזק ממון" שבסעיף 4 לחוק אינו כולל "קיצור תוחלת חיים". מצטער :)

 

 

 

אין תגובות:

פרסום תגובה