פגיעות גוף כתוצאה ממפגעים בשטחים ציבוריים

מהי תביעת נזיקין?

במידה ונגרם נזק לאדם או לרכוש כתוצאה מרשלנות או ביצוע עוולה או פעולה בלתי חוקית של אדם או גוף פרטי, ציבורי או ממשלתי ניתן לתבוע תביעת נזיקין. הפציעות שדיני הנזיקין עוסקות בהן רבות ומגוונות ובמידה ובית המשפט מחליט לפסוק פיצויים לנפגע החישוב נעשה לפי פרמטרים רבים בהתאם לסוג הרשלנות, דרגת הפציעה, גיל הנפגע, ההכנסה שנפגעה כתוצאה מהפציעה ועוד.

במהלך תביעת הנזיקין על התובע לעבור בדיקות רפואיות ולהוכיח את מצבו הרפואי ואת דרגת נכותו ככל שנותרה.

אם אדם נפצע מכיוון שהיה מרוכז בטלפון הנייד שלו ולא שם לב שהמדרכה מסתיימת ומתחיל הכביש, כמובן שאינו זכאי לפיצויים. אך לעומת זאת, אם באותו רחוב נפל אדם מכיוון שהמדרכה לא בנויה ומתוחזקת כראוי, למשל האבנים המשתלבות בולטות או לא סדירות וכתוצאה מכך יש בור במדרכה בלי שילוט המורה על כך, הולך הרגל רשאי להגיש תביעת נזיקין. מלבד דוגמא זו קיימות דוגמאות רבות נוספות לפגיעות אשר עלולות להיגרם במקומות ציבוריים, לדוגמא- ביוב פתוח, מדרגות שבורות, תאורה לקוייה, מתקן שבור בגן משחקים ועוד. על העיריות השונות לדאוג לתחזוקה ולתקינות המתקנים הציבוריים שבאחריותם בכל שעות היום ואף במהלך בנייתם, כך שאם הפגיעה היא כתוצאה מרשלנות העירייה התביעה כמובן תופנה אליה. במידה ובית המשפט יפסוק לטובת התובע תשלום פיצויים מהעירייה או מהרשות המקומית התשלום יינתן או ישירות מהם או מחברת הביטוח שלהם. 

איך מתנהלים בתביעה מול גוף ציבורי?

עם הפציעה יש לצלם את המקום היטב מכמה זוויות וחפץ אשר ממחיש את גודל המפגע. בנוסף יש לצלם את הפגיעה הגופנית. יש לשים לב שמתועד על גבי התמונה או בזמן השמירה במחשב תאריך ושעת צילום התמונות. כמו כן במידה והיו עדים אשר ראו את הפציעה בזמן התרחשות התאונה מומלץ לשמור את שמם, מספר תעודת זהות ודרכי ההתקשרות על מנת שיוכלו להעיד לטובתכם בזמן המשפט.

לאחר הנפילה יש לפנות לקבל טיפול רפואי ולהדגיש את מקום הנפילה. יש להקפיד לשמור את כל סיכומי הטיפול, שחרורי אשפוז ותשלומים אשר התבצעו כתוצאה מהתאונה.  

מומלץ לא ליזום פנייה לגופים הציבוריים או לדבר עם חברות ביטוח לפני התייעצות עם עורך דין בתחום הנזיקין וכמובן לא לחתום על שום טופס ללא התייעצות משפטית.

היו זהירים ושמרו על עצמכם!

הפציעה וההחמרה

בשלב מסוים לאחר הגשת תביעה בעקבות פציעה שנגרמה בתאונת עבודה, נקבעים לתובע על ידי ועדה רפואית אחוזי נכות קבועים. למרבה הצער קיימים מקרים בהם מצבו הרפואי של התובע מדרדר עם השנים ואחוזי הנכות שניתנו לו לאחר הפציעה אינם תואמים את המציאות. במקרה מסוג זה ובתנאי שחלפו שישה חודשים לפחות מקביעת דרגת הנכות על ידי הועדה הרפואית, רשאי התובע להגיש בקשה חוזרת בה הוא מבקש לדון מחדש במצבו הרפואי. הבקשה מכונה "בקשה להחמרת מצב".

הגשת הבקשה

במידה ואתם עומדים בתנאי הגשת הבקשה, יש לקבל מרופא מוסמך של ביטוח לאומי אישור מודפס על החמרה במצב הרפואי. רופא מוסמך הוא בדרך כלל רופא מינהלי בקופת החולים ויש לפנות קודם כל לרופא זה עם המסמכים הרלוונטיים ולקבל אישור בדבר החמרה במצב.

לאחר מכן יש למלא את הטופס "תביעה לדיון מחדש לפי תקנה 36(החמרה במצב)".

לאלו יש לצרף חתימה על טופס ויתור על סודיות רפואית ואת המסמכים של הוועדה הרפואית הקודמת אשר אישרה את הנכות.

לאחר הגשת הבקשה התובע יזומן לבדיקה רפואית בפני וועדה רפואית חדשה.

יאשרו לי את הבקשה?

כל מקרה נבחן לגופו.

קיימים מקרים בהם הרופא אצלו מטופל התובע אישר כי אכן חלה החמרה במצבו אך הועדה הרפואית אינה מסכימה איתו. במקרים כאלו סביר להניח כי הועדה הרפואית לא תאשר את הבקשה ודרגת הנכות תישאר כפי שנקבעה לאחר הפציעה. שימו לב - הועדה רשאית גם להוריד את אחוזי הנכות! בכל מקרה מסוג זה לתובע ניתנת אפשרות לערער בפני הועדה הרפואית לערעורים ובמקרים מסוימים לאחר מכן גם בפני בית הדין לעבודה.

במקרים בהם רופאי הועדה הרפואית מקבלים את המלצת הרופא יקבעו לתובע אחוזי נכות חדשים. 

כמה פעמים ניתן להגיש בקשות?

בקשות לדיון מחדש באחוזי הנכות מותר להגיש ללא הגבלת פעמים בתנאי שחלפו שישה חודשים לפחות בין קביעה לקביעה ושנמצאים ברשותו של התובע כל המסמכים הדרושים.

שימו לב-

כל הכתוב במאמר זה נכון במידה והוגשה לביטוח לאומי תביעה לנכות תוך 12 חודשים לכל היותר מיום התאונה. במידה וחלפו מספר חודשים רב יותר עשויה להיווצר בעיה להגיש תביעה בנושא.

בריאות!

לשון הרע, לא מדבר אלי.

לשון הרע הוא נושא שנוגע לכל אדם ואדם וכל אחד מאיתנו נתקל בו קרוב לוודאי במהלך חייו.

מדובר במעשה שכולל אמירה שפוגעת בשמו הטוב או כבודו של אדם יחיד, קבוצה או ארגון שלם והפגיעה יכולה להיות בכל נושא המיוחס לו / להם.

החוק המשפטי לגבי לשון הרע משתנה בין מדינה למדינה, בחלקן היא פלילית רק במידה שהאמירה הפוגעת הייתה שקרית ובחלק מהמדינות היא פלילית גם אם מה שנאמר היה אמת לאמיתה. 

במדינת ישראל החוק חוקק בשנת 1965, התשכ"ה והוא מטיל איסור על פרסום ביטויים שעלולים להשפיל ולבזות אדם, קבוצה או ארגון, בהתאם לקריטריונים שונים הקבועים בחוק. בחוק הישראלי נקבע כי לשון הרע היא עוולה אזרחית ויכולה במקרים מסוימים להיות גם עבירה פלילית.

מכיוון שקיימות זכויות נוספות בחוק הישראלי, חוק איסור לשון הרע הוא איזון בין חופש הביטוי וחופש העיתונות לבין הזכות לשם טוב והזכות לכבוד. הסעד בגין הפרת החוק מתחיל ממתן פיצויים ויכול להגיע עד שנת מאסר אחת לעובר על החוק במידה ונקבע כי מדובר בעבירה פלילית.

לשון הרע ברשת

בימינו לשון הרע מופיעה בכמות עצומה ובלתי נשלטת ברשתות החברתיות השונות ותביעות רבות מוגשות כל העת בגין לשון הרע ברשת האינטרנט.

ביוש פומבי או "שיימינג" הוא מושג מוכר ונפוץ שעיקרו פרסום שלילי על בני אדם או בתי עסק בפייסבוק. הפרסום עלול לגרור בין היתר לירידה משמעותית במכירות העסק בין אם מה שנכתב עליו אמיתי ובין אם שקרי. מדובר בתופעה שאינה חדשה, אך בעידן הוירטואלי הגדילה את מימדייה והשלכותיה חמורות מתמיד. מכיוון שמדובר בהפצה המונית שכוונתה שלילית, העסק יכול לתבוע על לשון הרע, בהנחה שאכן מדובר בלשון הרע בהתאם לקריטריונים בחוק. אין כל חובה שהנפגע יציג נזקים בפני בית המשפט, אלא מספיק שיוכיח כי מדובר בלשון הרע בהתאם לחוק ושיציג את העובדה שעלולים להיגרם לו נזקים בעקבות הפרסום על מנת לזכות במשפט. בחוק אף קבוע סעד ללא הוכחת נזק שמשמעותו היא שגם אם אדם לא מוכיח שנגרם לו נזק או שעשוי להיגרם לו נזק, החוק עדיין מאפשר לפסוק לו פיצוי שמוגבל לסכום של עד 50,000 ₪ בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ובמידה והנפגע מוכיח כי מדובר בלשון הרע שנאמרה בכוונה בכדי לפגוע ניתן לקבל סעד ללא הוכחת נזק עד לסכום של 100,000 ₪.  

בנוסף לשיימינג קיימת בימינו בריונות ברשת שמופנית גם לילדים ולנוער. השימוש ברשת, כידוע, מתחיל כבר מהגילאים הצעירים ובחלק גדול מהמקרים ההורים לא יודעים לאילו תכנים הילדים נחשפים. בבתי הספר הילדים מקבלים הרצאות רבות על שימוש נכון ברשת אך למרות זאת חלקם בוחרים לעשות בה שימוש אחר לגמרי ולפגוע בחבריהם לספסל הלימודים (לעיתים בנוסף להתנהגותם מחוץ למסך). לשון הרע ברשת מתפשטת במהירות הבזק ועשויה להשאיר לילד או לנער הנפגעים צלקת גדולה לכל החיים.

בסרטון התיעודי הבא מתוך אתר יוטיוב שהפיקו במדרשת עמליה שבירושלים תוכלו לצפות במקרה של דוד-אל ז"ל, נער בן 15, שהתאבד בגלל בריונות שחווה ברשת ובבית הספר עליה לא ידעו ההורים דבר.

ההשפעה של מילים שנכתבות באימפולסיביות ברשת יכולה להשפיע רבות על עסקים שונים ובני אדם עד כדי פגיעה במוניטין או אף פגיעה פיזית. שימו לב לכך, חשבו על ההשלכות לפני מעשה והשתדלו שלא לפעול מתוך כעס ורצון לנקום.  

איך מתמודדים עם פציעה של עובד ניקיון או עובד אחר אצלי בבית?

עובד משק בית הוא כל אדם המועסק בביתו הפרטי של מעסיקו בתפקידי שמירה, אחזקה וניהול משק הבית בכל אופן שמקל על בני המשפחה וכל הזכויות של מעסיק רגיל חלות גם על בעל הבית מלבד הנפקת תלוש שכר.

לאחרונה פסק בית המשפט תשלום פיצויים של למעלה מ-90,000 ₪ לעובדת ניקיון שנפגעה תוך כדי ניקיון בית המעסיקה. העובדת טיפסה על סולם שהמעסיקה השאירה לה כשהיא לבד בבית, בלי השגחה ועם סולם שהסתבר כבלתי תקין ומסוכן לשימוש. בזמן השימוש בו העובדת נפלה לרצפה מגובה של כמטר, פרקה את כתף ימין ונגרם לה שבר בצוואר ירך ימין. מומחה מטעם בית המשפט העריך את פציעתה כנכות רפואית של 15% עקב התאונה.

מקרה זה ממחיש את הסיכון שקיים בהעסקת עובדים בעבודות משק הבית.

כיצד ניתן להימנע ממקרים דומים בעתיד?

בתור התחלה הדבר הראשון שיש לעשות הוא להירשם חד פעמית, מבלי קשר למספר העובדים שמתחלפים, כמעסיקים במוסד לביטוח לאומי, לדווח ולשלם את דמי הביטוח עבור העובד ארבע פעמים במהלך השנה בתאריכים הבאים:

·         20 באפריל (עבור ינואר - מרץ).

·         20 ביולי (עבור אפריל - יוני).

·         20 באוקטובר (עבור יולי - ספטמבר).

·         20 בינואר (עבור אוקטובר – דצמבר).

תשלום זה הוא בין היתר לצורך הגנת זכויות העובד במקרה של תאונת עבודה ובמקרה של פגיעה כמו במקרה הנ"ל יכול העובד לתבוע ולקבל כספים שונים מהמוסד לביטוח לאומי. מעבר לכך התשלום מגן על מלוא זכויותיו של העובד- דמי לידה, דמי אבטלה, פנסיה, קצבת זקנה ועוד.

במקרה של החלפת עובד יש לעדכן את פרטיו האישיים ולהקפיד על דיוקם.

ומה בנוגע לביטוח דירה?

במקרה שעובד נפגע במהלך עבודתו בביתנו הפרטי, ביטוח דירה מורחב הכולל כיסוי של "חבות מעבידים" יעזור לנו מאוד במקרה של פציעה, מחלה וחלילה מוות במהלך עבודתו של העובד. במידה ודואגים לביטוח זה מבעוד מועד, במקרה של פגיעת העובד בעקבות רשלנות של המעסיק, מי שישלם את הפיצוי תהיה חברת הביטוח ולא בעל הבית. 

דאגו לעובדים שלכם, מעבר לשקט נפשי זה יכול לחסוך לכם המון כסף...

נפגעת בעבודה? בדוק אם מגיעים לך פיצויים

רבים נוטים לחשוב שתאונת עבודה היא רק תאונה שמתרחשת במהלך פעילות פיזית הקשורה לעבודה, כגון נפילה מסולם בזמן משימה. אך לא כך הוא הדבר- תאונת עבודה יכולה להיות גם פגיעה עצמית, כל עוד קרתה במהלך שעות העבודה ובשל העבודה או מיקומה. מכך ניתן להבין שמעידה פתאומית שהובילה לשבירת רגל לדוגמא בגלל שהרצפה במשרד הייתה רטובה, בין אם קרתה במהלך הפסקה או בזמן עבודה -  מוגדרת כתאונת עבודה. תאונת עבודה נוספת יכולה לקרות בדרך מהבית למקום העבודה או בזמן החזרה ממנו הביתה (תאונת דרכים למשל).

נפגעתי. מה לעשות?

הדבר הראשון שצריך לעשות לאחר פגיעה הוא ליידע את המעסיק, לבקש ממנו טופס ב.ל 250 ולגשת לבית החולים או לרופא קרוב לקבלת טיפול רפואי. במידת הצורך ניתן לפנות קודם כל לטיפול רפואי ולבקש את טופס ב.ל. 250 בשלב מאוחר יותר ואז להעביר אותו למוסד הרפואי בו טופל הנפגע. במהלך הטיפול חשוב מאוד להדגיש בפני הרופא המטפל כי מדובר בתאונת עבודה וכן לציין את הפגיעה המדויקת והכאבים שמתלווים לה.

במהלך כל הטיפולים שמרו על טפסי שחרור מבית החולים, מסמכים רפואיים, קבלות של תרופות והוצאות אחרות ואם ישנה אפשרות תעדו את זירת האירוע או בקשו מעדי ראייה לצלם עבורכם. במידה ואכן היו עדי ראייה חשוב מאוד שתבקשו מהם את פרטיהם על מנת שיוכלו להעיד במידת הצורך בהליך משפטי.

אם נפגעתי נפשית, מגיע לי פיצויים?

בהחלט. תאונת עבודה אינה פגיעה פיזית בלבד, אלא גם נפשית. כמובן שאין מדובר על פגיעה מינורית כמו עלבון שההתאוששות ממנו בדרך כלל קצרה ומהירה, אלא על פגיעות  נפשיות חמורות יותר שמוכרות במסגרת של אחוזי נכות במוסד לביטוח לאומי (מחלת נפש, טראומה, סיוטים חוזרים ונשנים שפוגעים בתפקוד היום-יומי, פוסט- טראומה, דיכאון ועוד).

בגין כל אלו שהוזכרו לעיל ניתן לתבוע לפי סוג המקרה הספציפי את המוסד לביטוח לאומי ולעיתים גם גורמים נוספים - חברת הביטוח בפוליסת ביטוח אישית שרכש הנפגע, המעביד עצמו ובמקרים של תאונות דרכים את ביטוח החובה של הרכב בו נסע הנפגע.

על מנת לקבל פיצויים יש להציג מסמכים רפואיים והוכחה שהפגיעה אכן קרתה בשעות העבודה (מרגע היציאה מהבית ועד החזרה אליו). שימו לב, את המסמכים ניתן להגיש 12 חודשים לאחר התאונה לכל המאוחר. 

מה מגיע לי?

זו כמובן השאלה הראשונה שכולם שואלים, אך לצערי אין לה תשובה חד משמעית. הסיבה לכך פשוטה מאוד - כל מקרה שונה, קרה בנסיבות שונות וברמות שונות וכל אדם מצבו הרפואי או הנפשי שונה ולכן כל מקרה צריך להישקל לגופו. למרות שהתשובה אינה מספרית, קיימת חלוקה ברורה מאוד שמציינת את רמות תגמולי הביטוח הלאומי שניתן לקבל לפי גובה אחוזי הנכות לצמיתות שניתנו לנפגע על ידי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי-

מתחת ל9% נכות- לא זכאי לתגמולים כלל.

9-19% נכות- קבלת מענק חד פעמי.

20% נכות ויותר- קצבת נכות חודשית.

בכל המקרים, בנוסף לתגמולי הנכות ובמידה שהעובד נאלץ להיעדר מעבודתו בשל הפגיעה יהיה זכאי לתשלום על 12 שבועות של היעדרות לכל היותר (91 ימים), כולל שבתות וחגים הנספרים מיום לאחר התאונה.

מעסיקים- שמרו על עובדיכם במהלך שעות העבודה. דאגו שאזור העבודה נקי, ללא שלוליות ובורות וכן הקפידו להכשירם בצורה מספקת לעבודה הדרושה ולהעביר להם הדרכות בטיחות מסודרות. על ידי כך תוכלו למזער תאונות ונזקים לעובדיכם.

שכירים ומעסיקים יקרים, שמרו על עצמכם ועל גופכם!

איך מתמודדים עם רשלנות רפואית ומה עושים כדי לנסות ולהימנע ממנה?

אין אדם שלא נתקל מימיו בצורך לראות רופא ולקבל טיפול רפואי זה או אחר.

ברפואה יש אין ספור מקומות ונקודות שניתן למצוא בהן רשלנות ואכן בעשור האחרון חלה מגמת עליה משמעותית בתביעות בגין רשלנות רפואית. חברות הביטוח השונות וקופות החולים משלמות כתוצאה מתביעות על רשלנות רפואית כרבע מיליארד ₪ בשנה בגלל רשלנויות רפואיות שונות. התביעות מוגשות נגד רופאים פרטיים, מרפאות ציבוריות, פרטיות ובתי חולים ברחבי הארץ.

ניתן למצוא התרשלות החל מהתרשלות בטיפולים אסתטיים, שהוא כשלעצמו תחום שהולך, מתפתח ומקובל ביותר בשנים האחרונות ועד אי ביצוע בדיקות רפואיות הכרחיות או אי בדיקת התוצאות כראוי. טיפול רשלני עלול לגרום לנזקים רבים- עוגמת נפש, כאבים, אובדן כושר עבודה ובמקרים חמורים אף נכות לכל החיים ומוות.

בחוק הישראלי לא קיימת הגדרה לרשלנות רפואית, אלא היא נכללת תחת ההגדרה הכללית של עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונכון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות- הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".  

רשלנות בכלל ורשלנות רפואית בפרט נכללת בדיני הנזיקין אשר מזכה את התובע בפיצויים גם כשלמזיק לא הייתה כוונת פגיעה וגרימת נזק אלא מספיק שהתקיימו עוולות אחרות בפקודת הנזיקין כמו למשל עוולת הרשלנות.

איך ניתן לנסות ולהימנע או למזער מקרים בהם הרשלנות הרפואית פוגעת בכם?

קודם כל, עליכם לדאוג לעצמכם ולוודא שאתם מקבלים את הטיפול הרפואי הטוב ביותר. למרבה הצער, זה לא תמיד מספיק, כי גם רופאים בכירים וטובים עשויים לעיתים לנהוג בצורה רשלנית.

קבלו המלצות לפני שאתם קובעים תור ולכו רק לרופא שמומחה בבעיה בה אתם צריכים לטפל.

הקפידו לקרוא את האותיות הקטנות בחוזים השונים וכמובן בעלונים השונים המצורפים לתרופות.

הקפידו לעדכן את הרופאים אודות כל הרגישויות שלכם ומחלות עבר ואל תסמכו על המערכות הממוחשבות.

במידה ובכל זאת חוויתם רשלנות רפואית, אני כאן כדי לייצג אתכם בדרך המקצועית עד קבלת הפיצויים שמגיעים לכם.

בריאות!

על קרנית, ה"פול", הפלת"ד ועוד מילים במנדרינית מדוברת

עד אמצע שנות ה-70' היה פה שמח וככל הנראה לא היו המון מכוניות על הכביש. בשנת 1975 בלבד יצא לאור חוק הפלת"ד. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בישראל. לפני כן, היה מצב משפטי מסקרן שנגזר מדיני נזיקין ולפיו הנפגע צריך להוכיח התרשלות של הנתבע בכדי לזכות לפיצוי. בין אם הנפגע אינו ראה בהכרח מה קרה ואין עדים או לחילופין הנפצע כתוצאה מהתאונה אינו בין החיים בינינו ועוד שרשרת של אירועים מצערים – עדיין היה על הנפגע להוכיח את רשלנות הנהג השני בכדי לזכות בפיצוי. תכלית החוק היא לוודא כי כל נפגע בתאונת דרכים יקבל פיצוי. מרגע חקיקת החוק, הוטלה אחריות מוחלטת על כל נהג המעורב בתאונה כלפי הנפגעים בתאונה וחובת ביטוח בגין האחריות הפוטנציאלית וכן בגין נזק שעלול להיגרם לנהג בתאונה עצמית.   אני ואתה שומרי חוק – אבל מה איתו?   אז קבענו חוקית כי נושא הפיצויים מתאונות דרכים מעוגן. האזרח לא יידרש להוכיח רשלנות של גורם כלשהו בכדי לקבל פיצוי ולא יפחד לעלות על הכביש בחשש שיישאר ללא אפשרות לפיצוי. כעת הוא גם נדרש לדאוג למקרה שבו הוא חלילה וחס הוא יהיה הפוגע ועליו לבטח את רכבו בביטוח חובה. ביטוח החובה מבטיח כי גם אם אינך מוצא צורך לבטח את רכבך שלך, הן אתה והן הנפגע הפוטנציאלי יקבלו פיצוי במקרה של תאונה. אבל מה עם אלו שעברו על החוק ולא עשו ביטוח חובה או נוהגים ללא רישיון? מה קורה במצב שבו הם פגעו באדם?     הכירו את "קרנית" – הקרן ששומרת על כולנו בדרכים   המחוקק הבין ולקח בחשבון שיהיו מי שלא ישלמו את ביטוח החובה או שינהגו ללא רישיון או שסתם הייתה תקופה קצרה שבה הם נהגו ללא ביטוח חובה במכוון או שלא בידיעה. עם זאת, כפי שכתבנו, מטרת החוק היא יצירת אחריות מוחלטת וטוטאלית כולל פיצוי לנפגעי תאונות דרכים. לכן הוקמה "קרנית" – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שמתפקידה להבטיח פיצוי לנפגע, שאינו יכול לקבל פיצוי מחברת ביטוח, משום שהנוהג האחראי לפיצוי אינו ידוע (כמו בתאונות "פגע וברח") או בכל מקרה אחר, (תיכף אסביר למה אני מדגיש את תאונות ה"פגע וברח"). מעבר לכך, הוקמה קרן "קרנית שטחים", שהייתה אחראית לפיצוי נפגעים בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה. במסגרת הסכם אוסלו א' הועבר התפקיד של "קרנית שטחים" לרשות הפלסטינית.       אבל מה עם צדק כנגד העבריינים?   בדרך כלל במשפט יש אמרה מפורסמת כי "אין צדק, יש צדק משפטי". חוק הפלת"ד הינו אחד החוקים שבהם אנו מוצאים גם צדק אמיתי. הנפגע יקבל פיצוי בוודאות והפוגע כמו בתאונת "פגע וברח" או בתאונות של פוגע ללא רישיון ייתבעו על ידי "קרנית". התהליך עם זאת, לא פשוט. על הנפגע לתבוע את "קרנית" לקבלת פיצוי וזאת תתבע את הפוגע. ועוד בנושא צדק בעייתי. במסגרת החוק נקבע "ייחוד העילה". קרי, נפגע תאונת דרכים יכול לתבוע רק במסגרת חוק הפלת"ד ואין הוא יכול לתבוע בגין נזקים ותופעות לוואי אחרות שבמסגרת חוק אחר. מדובר במצב בעייתי שכן, מה קורה עם מזלו של הנפגע היה כל כך גרוע עד כי שהגיע לבית החולים בו קרתה רשלנות רפואית במהלך הטיפול בו. כמו כן, לא תוכל לתבוע את מע"צ, את יצרן הרכב, את העירייה עקב תקלה במערכת הרמזורים או את הולך הרגל שהתפרץ לכביש.       פול זה לא רק מאכל קטניות!   ה"פול" הינו התאגיד המנהל של המאגר לביטוחי רכב חובה – המאגר הישראלי לביטוח רכב. ה"פול" נוצר לענות על צורך כיוון שחברות הביטוח המסחריות אינן חייבות לבטח את כולם. אם הן רואות מספר עבירות גבוה או סיכונים אחרים – זכותן לסרב. אבל ביטוח חובה הוא ביטוח חובה על פי חוק והאחריות כאמור היא אבסלוטית. לכן הוקם ה"פול". איגוד חברות ביטוח שמשתתפות בו באחוזים ומבטחות ביטוח חובה את כל מסורבי הביטוח. כך, אין תירוץ ואמתלה לאף אדם לנהוג ללא ביטח חובה. ה"פול" הוא ביטוח יקר יותר וכיום הוא מבטח בעיקר נהגי אופנועים שמוצאים את עצמם רבות מסורבי ביטוח גם אם מעולם לא היו מעורבים בתאונה.   סגרנו את הפינה – מה לגבי סכום הפיצויים?   חוק הפלת"ד נשען כאן על דיני נזיקין. נזכיר כי בדיני נזיקין הסעד והפיצוי נועדו להחזיר את המצב כפי האפשר לקדמותו. לא להעשיר אף אחד ולא לגרום לאף אדם להיות עני כתוצאה מאירוע. לכן, נקבעו הגדרות ברורות. למשל, אבדן ההשתכרות וכושר ההשתכרות לא יעלה על שליש מהשכר הממוצע במשק (אאוץ'). אדם בעל הכנסה גבוהה לא יוכל לקבל את מלוא הפסדי השכר אלא יסתפק בפיצוי המגיע לו לפי חוק. והכלל הגדול מכולם: התקרה לתשלום בגין כאב וסבל בתביעת נזיקין תעמוד על 100,000 לירות. בעברית של היום כ-180,000 ₪. ולסיום, לפולניות מביננו (בדרך כלל מדובר בכולם וכולן), בית המשפט העליון קבע כי "נזק שאינו נזק ממון" שבסעיף 4 לחוק אינו כולל "קיצור תוחלת חיים". מצטער :)