איך מתמודדים עם פציעה של עובד ניקיון או עובד אחר אצלי בבית?

עובד משק בית הוא כל אדם המועסק בביתו הפרטי של מעסיקו בתפקידי שמירה, אחזקה וניהול משק הבית בכל אופן שמקל על בני המשפחה וכל הזכויות של מעסיק רגיל חלות גם על בעל הבית מלבד הנפקת תלוש שכר.

לאחרונה פסק בית המשפט תשלום פיצויים של למעלה מ-90,000 ₪ לעובדת ניקיון שנפגעה תוך כדי ניקיון בית המעסיקה. העובדת טיפסה על סולם שהמעסיקה השאירה לה כשהיא לבד בבית, בלי השגחה ועם סולם שהסתבר כבלתי תקין ומסוכן לשימוש. בזמן השימוש בו העובדת נפלה לרצפה מגובה של כמטר, פרקה את כתף ימין ונגרם לה שבר בצוואר ירך ימין. מומחה מטעם בית המשפט העריך את פציעתה כנכות רפואית של 15% עקב התאונה.

מקרה זה ממחיש את הסיכון שקיים בהעסקת עובדים בעבודות משק הבית.

כיצד ניתן להימנע ממקרים דומים בעתיד?

בתור התחלה הדבר הראשון שיש לעשות הוא להירשם חד פעמית, מבלי קשר למספר העובדים שמתחלפים, כמעסיקים במוסד לביטוח לאומי, לדווח ולשלם את דמי הביטוח עבור העובד ארבע פעמים במהלך השנה בתאריכים הבאים:

·         20 באפריל (עבור ינואר - מרץ).

·         20 ביולי (עבור אפריל - יוני).

·         20 באוקטובר (עבור יולי - ספטמבר).

·         20 בינואר (עבור אוקטובר – דצמבר).

תשלום זה הוא בין היתר לצורך הגנת זכויות העובד במקרה של תאונת עבודה ובמקרה של פגיעה כמו במקרה הנ"ל יכול העובד לתבוע ולקבל כספים שונים מהמוסד לביטוח לאומי. מעבר לכך התשלום מגן על מלוא זכויותיו של העובד- דמי לידה, דמי אבטלה, פנסיה, קצבת זקנה ועוד.

במקרה של החלפת עובד יש לעדכן את פרטיו האישיים ולהקפיד על דיוקם.

ומה בנוגע לביטוח דירה?

במקרה שעובד נפגע במהלך עבודתו בביתנו הפרטי, ביטוח דירה מורחב הכולל כיסוי של "חבות מעבידים" יעזור לנו מאוד במקרה של פציעה, מחלה וחלילה מוות במהלך עבודתו של העובד. במידה ודואגים לביטוח זה מבעוד מועד, במקרה של פגיעת העובד בעקבות רשלנות של המעסיק, מי שישלם את הפיצוי תהיה חברת הביטוח ולא בעל הבית. 

דאגו לעובדים שלכם, מעבר לשקט נפשי זה יכול לחסוך לכם המון כסף...

נפגעת בעבודה? בדוק אם מגיעים לך פיצויים

רבים נוטים לחשוב שתאונת עבודה היא רק תאונה שמתרחשת במהלך פעילות פיזית הקשורה לעבודה, כגון נפילה מסולם בזמן משימה. אך לא כך הוא הדבר- תאונת עבודה יכולה להיות גם פגיעה עצמית, כל עוד קרתה במהלך שעות העבודה ובשל העבודה או מיקומה. מכך ניתן להבין שמעידה פתאומית שהובילה לשבירת רגל לדוגמא בגלל שהרצפה במשרד הייתה רטובה, בין אם קרתה במהלך הפסקה או בזמן עבודה -  מוגדרת כתאונת עבודה. תאונת עבודה נוספת יכולה לקרות בדרך מהבית למקום העבודה או בזמן החזרה ממנו הביתה (תאונת דרכים למשל).

נפגעתי. מה לעשות?

הדבר הראשון שצריך לעשות לאחר פגיעה הוא ליידע את המעסיק, לבקש ממנו טופס ב.ל 250 ולגשת לבית החולים או לרופא קרוב לקבלת טיפול רפואי. במידת הצורך ניתן לפנות קודם כל לטיפול רפואי ולבקש את טופס ב.ל. 250 בשלב מאוחר יותר ואז להעביר אותו למוסד הרפואי בו טופל הנפגע. במהלך הטיפול חשוב מאוד להדגיש בפני הרופא המטפל כי מדובר בתאונת עבודה וכן לציין את הפגיעה המדויקת והכאבים שמתלווים לה.

במהלך כל הטיפולים שמרו על טפסי שחרור מבית החולים, מסמכים רפואיים, קבלות של תרופות והוצאות אחרות ואם ישנה אפשרות תעדו את זירת האירוע או בקשו מעדי ראייה לצלם עבורכם. במידה ואכן היו עדי ראייה חשוב מאוד שתבקשו מהם את פרטיהם על מנת שיוכלו להעיד במידת הצורך בהליך משפטי.

אם נפגעתי נפשית, מגיע לי פיצויים?

בהחלט. תאונת עבודה אינה פגיעה פיזית בלבד, אלא גם נפשית. כמובן שאין מדובר על פגיעה מינורית כמו עלבון שההתאוששות ממנו בדרך כלל קצרה ומהירה, אלא על פגיעות  נפשיות חמורות יותר שמוכרות במסגרת של אחוזי נכות במוסד לביטוח לאומי (מחלת נפש, טראומה, סיוטים חוזרים ונשנים שפוגעים בתפקוד היום-יומי, פוסט- טראומה, דיכאון ועוד).

בגין כל אלו שהוזכרו לעיל ניתן לתבוע לפי סוג המקרה הספציפי את המוסד לביטוח לאומי ולעיתים גם גורמים נוספים - חברת הביטוח בפוליסת ביטוח אישית שרכש הנפגע, המעביד עצמו ובמקרים של תאונות דרכים את ביטוח החובה של הרכב בו נסע הנפגע.

על מנת לקבל פיצויים יש להציג מסמכים רפואיים והוכחה שהפגיעה אכן קרתה בשעות העבודה (מרגע היציאה מהבית ועד החזרה אליו). שימו לב, את המסמכים ניתן להגיש 12 חודשים לאחר התאונה לכל המאוחר. 

מה מגיע לי?

זו כמובן השאלה הראשונה שכולם שואלים, אך לצערי אין לה תשובה חד משמעית. הסיבה לכך פשוטה מאוד - כל מקרה שונה, קרה בנסיבות שונות וברמות שונות וכל אדם מצבו הרפואי או הנפשי שונה ולכן כל מקרה צריך להישקל לגופו. למרות שהתשובה אינה מספרית, קיימת חלוקה ברורה מאוד שמציינת את רמות תגמולי הביטוח הלאומי שניתן לקבל לפי גובה אחוזי הנכות לצמיתות שניתנו לנפגע על ידי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי-

מתחת ל9% נכות- לא זכאי לתגמולים כלל.

9-19% נכות- קבלת מענק חד פעמי.

20% נכות ויותר- קצבת נכות חודשית.

בכל המקרים, בנוסף לתגמולי הנכות ובמידה שהעובד נאלץ להיעדר מעבודתו בשל הפגיעה יהיה זכאי לתשלום על 12 שבועות של היעדרות לכל היותר (91 ימים), כולל שבתות וחגים הנספרים מיום לאחר התאונה.

מעסיקים- שמרו על עובדיכם במהלך שעות העבודה. דאגו שאזור העבודה נקי, ללא שלוליות ובורות וכן הקפידו להכשירם בצורה מספקת לעבודה הדרושה ולהעביר להם הדרכות בטיחות מסודרות. על ידי כך תוכלו למזער תאונות ונזקים לעובדיכם.

שכירים ומעסיקים יקרים, שמרו על עצמכם ועל גופכם!

איך מתמודדים עם רשלנות רפואית ומה עושים כדי לנסות ולהימנע ממנה?

אין אדם שלא נתקל מימיו בצורך לראות רופא ולקבל טיפול רפואי זה או אחר.

ברפואה יש אין ספור מקומות ונקודות שניתן למצוא בהן רשלנות ואכן בעשור האחרון חלה מגמת עליה משמעותית בתביעות בגין רשלנות רפואית. חברות הביטוח השונות וקופות החולים משלמות כתוצאה מתביעות על רשלנות רפואית כרבע מיליארד ₪ בשנה בגלל רשלנויות רפואיות שונות. התביעות מוגשות נגד רופאים פרטיים, מרפאות ציבוריות, פרטיות ובתי חולים ברחבי הארץ.

ניתן למצוא התרשלות החל מהתרשלות בטיפולים אסתטיים, שהוא כשלעצמו תחום שהולך, מתפתח ומקובל ביותר בשנים האחרונות ועד אי ביצוע בדיקות רפואיות הכרחיות או אי בדיקת התוצאות כראוי. טיפול רשלני עלול לגרום לנזקים רבים- עוגמת נפש, כאבים, אובדן כושר עבודה ובמקרים חמורים אף נכות לכל החיים ומוות.

בחוק הישראלי לא קיימת הגדרה לרשלנות רפואית, אלא היא נכללת תחת ההגדרה הכללית של עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונכון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות- הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".  

רשלנות בכלל ורשלנות רפואית בפרט נכללת בדיני הנזיקין אשר מזכה את התובע בפיצויים גם כשלמזיק לא הייתה כוונת פגיעה וגרימת נזק אלא מספיק שהתקיימו עוולות אחרות בפקודת הנזיקין כמו למשל עוולת הרשלנות.

איך ניתן לנסות ולהימנע או למזער מקרים בהם הרשלנות הרפואית פוגעת בכם?

קודם כל, עליכם לדאוג לעצמכם ולוודא שאתם מקבלים את הטיפול הרפואי הטוב ביותר. למרבה הצער, זה לא תמיד מספיק, כי גם רופאים בכירים וטובים עשויים לעיתים לנהוג בצורה רשלנית.

קבלו המלצות לפני שאתם קובעים תור ולכו רק לרופא שמומחה בבעיה בה אתם צריכים לטפל.

הקפידו לקרוא את האותיות הקטנות בחוזים השונים וכמובן בעלונים השונים המצורפים לתרופות.

הקפידו לעדכן את הרופאים אודות כל הרגישויות שלכם ומחלות עבר ואל תסמכו על המערכות הממוחשבות.

במידה ובכל זאת חוויתם רשלנות רפואית, אני כאן כדי לייצג אתכם בדרך המקצועית עד קבלת הפיצויים שמגיעים לכם.

בריאות!

על קרנית, ה"פול", הפלת"ד ועוד מילים במנדרינית מדוברת

עד אמצע שנות ה-70' היה פה שמח וככל הנראה לא היו המון מכוניות על הכביש. בשנת 1975 בלבד יצא לאור חוק הפלת"ד. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בישראל. לפני כן, היה מצב משפטי מסקרן שנגזר מדיני נזיקין ולפיו הנפגע צריך להוכיח התרשלות של הנתבע בכדי לזכות לפיצוי. בין אם הנפגע אינו ראה בהכרח מה קרה ואין עדים או לחילופין הנפצע כתוצאה מהתאונה אינו בין החיים בינינו ועוד שרשרת של אירועים מצערים – עדיין היה על הנפגע להוכיח את רשלנות הנהג השני בכדי לזכות בפיצוי. תכלית החוק היא לוודא כי כל נפגע בתאונת דרכים יקבל פיצוי. מרגע חקיקת החוק, הוטלה אחריות מוחלטת על כל נהג המעורב בתאונה כלפי הנפגעים בתאונה וחובת ביטוח בגין האחריות הפוטנציאלית וכן בגין נזק שעלול להיגרם לנהג בתאונה עצמית.   אני ואתה שומרי חוק – אבל מה איתו?   אז קבענו חוקית כי נושא הפיצויים מתאונות דרכים מעוגן. האזרח לא יידרש להוכיח רשלנות של גורם כלשהו בכדי לקבל פיצוי ולא יפחד לעלות על הכביש בחשש שיישאר ללא אפשרות לפיצוי. כעת הוא גם נדרש לדאוג למקרה שבו הוא חלילה וחס הוא יהיה הפוגע ועליו לבטח את רכבו בביטוח חובה. ביטוח החובה מבטיח כי גם אם אינך מוצא צורך לבטח את רכבך שלך, הן אתה והן הנפגע הפוטנציאלי יקבלו פיצוי במקרה של תאונה. אבל מה עם אלו שעברו על החוק ולא עשו ביטוח חובה או נוהגים ללא רישיון? מה קורה במצב שבו הם פגעו באדם?     הכירו את "קרנית" – הקרן ששומרת על כולנו בדרכים   המחוקק הבין ולקח בחשבון שיהיו מי שלא ישלמו את ביטוח החובה או שינהגו ללא רישיון או שסתם הייתה תקופה קצרה שבה הם נהגו ללא ביטוח חובה במכוון או שלא בידיעה. עם זאת, כפי שכתבנו, מטרת החוק היא יצירת אחריות מוחלטת וטוטאלית כולל פיצוי לנפגעי תאונות דרכים. לכן הוקמה "קרנית" – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שמתפקידה להבטיח פיצוי לנפגע, שאינו יכול לקבל פיצוי מחברת ביטוח, משום שהנוהג האחראי לפיצוי אינו ידוע (כמו בתאונות "פגע וברח") או בכל מקרה אחר, (תיכף אסביר למה אני מדגיש את תאונות ה"פגע וברח"). מעבר לכך, הוקמה קרן "קרנית שטחים", שהייתה אחראית לפיצוי נפגעים בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה. במסגרת הסכם אוסלו א' הועבר התפקיד של "קרנית שטחים" לרשות הפלסטינית.       אבל מה עם צדק כנגד העבריינים?   בדרך כלל במשפט יש אמרה מפורסמת כי "אין צדק, יש צדק משפטי". חוק הפלת"ד הינו אחד החוקים שבהם אנו מוצאים גם צדק אמיתי. הנפגע יקבל פיצוי בוודאות והפוגע כמו בתאונת "פגע וברח" או בתאונות של פוגע ללא רישיון ייתבעו על ידי "קרנית". התהליך עם זאת, לא פשוט. על הנפגע לתבוע את "קרנית" לקבלת פיצוי וזאת תתבע את הפוגע. ועוד בנושא צדק בעייתי. במסגרת החוק נקבע "ייחוד העילה". קרי, נפגע תאונת דרכים יכול לתבוע רק במסגרת חוק הפלת"ד ואין הוא יכול לתבוע בגין נזקים ותופעות לוואי אחרות שבמסגרת חוק אחר. מדובר במצב בעייתי שכן, מה קורה עם מזלו של הנפגע היה כל כך גרוע עד כי שהגיע לבית החולים בו קרתה רשלנות רפואית במהלך הטיפול בו. כמו כן, לא תוכל לתבוע את מע"צ, את יצרן הרכב, את העירייה עקב תקלה במערכת הרמזורים או את הולך הרגל שהתפרץ לכביש.       פול זה לא רק מאכל קטניות!   ה"פול" הינו התאגיד המנהל של המאגר לביטוחי רכב חובה – המאגר הישראלי לביטוח רכב. ה"פול" נוצר לענות על צורך כיוון שחברות הביטוח המסחריות אינן חייבות לבטח את כולם. אם הן רואות מספר עבירות גבוה או סיכונים אחרים – זכותן לסרב. אבל ביטוח חובה הוא ביטוח חובה על פי חוק והאחריות כאמור היא אבסלוטית. לכן הוקם ה"פול". איגוד חברות ביטוח שמשתתפות בו באחוזים ומבטחות ביטוח חובה את כל מסורבי הביטוח. כך, אין תירוץ ואמתלה לאף אדם לנהוג ללא ביטח חובה. ה"פול" הוא ביטוח יקר יותר וכיום הוא מבטח בעיקר נהגי אופנועים שמוצאים את עצמם רבות מסורבי ביטוח גם אם מעולם לא היו מעורבים בתאונה.   סגרנו את הפינה – מה לגבי סכום הפיצויים?   חוק הפלת"ד נשען כאן על דיני נזיקין. נזכיר כי בדיני נזיקין הסעד והפיצוי נועדו להחזיר את המצב כפי האפשר לקדמותו. לא להעשיר אף אחד ולא לגרום לאף אדם להיות עני כתוצאה מאירוע. לכן, נקבעו הגדרות ברורות. למשל, אבדן ההשתכרות וכושר ההשתכרות לא יעלה על שליש מהשכר הממוצע במשק (אאוץ'). אדם בעל הכנסה גבוהה לא יוכל לקבל את מלוא הפסדי השכר אלא יסתפק בפיצוי המגיע לו לפי חוק. והכלל הגדול מכולם: התקרה לתשלום בגין כאב וסבל בתביעת נזיקין תעמוד על 100,000 לירות. בעברית של היום כ-180,000 ₪. ולסיום, לפולניות מביננו (בדרך כלל מדובר בכולם וכולן), בית המשפט העליון קבע כי "נזק שאינו נזק ממון" שבסעיף 4 לחוק אינו כולל "קיצור תוחלת חיים". מצטער :)

תפסיקו לנבוח! וגם: זהירות! תמונות כלבים שהורסות את הבריאות לפנייך

כלב הוא ידידו הטוב ביותר של האדם אומר פתגם ידוע, עם זאת מסתבר כי ידידו הטוב ביותר של האדם אינו בהכרח ידידו הטוב ביותר של השכן. בשנים האחרונות מגיעות יותר ויותר תביעות נזיקין לפתחי בתי המשפט בגין פגיעת רעש מנביחות כלבים.   כלבים ברובם הם חיה ידידותית, חיה שרגילה לחיות בלהקה ומתפקידה להגן על בעליה. הכלי המרכזי שבו היא יכולה לעשות זאת הן הנביחות. נביחות של כלבים הן קצרות ובעלות עוצמה רבה וחדה. כלב שמרגיש כי הוא מאוים או שבעליו מאוימים יכול לנבוח במשך שעות.        ישראל - מהצפופות בעולם  מחוז מרכז ומחוז תל אביב הם הצפופים ביותר. העיר הצפופה בישראל, לפי נתוני הלמ"ס ל־2009, היא בני ברק עם 21 אלף איש לקמ"ר, אחריה בת ים עם כמעט 16 אלף איש לקמ"ר, גבעתיים עם 15.5 אלף איש לקמ"ר, אלעד עם 12 אלף לקמ"ר, קריית מוצקין עם 10.5 אלף איש לקמ"ר ותל אביב עם 7.5 אלף איש לקמ"ר. אם ניקח ולו כלב אחד לדוגמא בתוך הקמ"ר הזה נגלה שיש לו כמות נכבדת מאוד של איומים ביום לנבוח עליהם. וזה רק כלב אחד.       מה החוק אומר? אז לא מדובר בנושא פשוט. יש מספר חוקים ותקנות בנוגע לכלבים והם משויכים למשרדי ממשלה שונים ובין היתר: המשרד להגנת הסביבה – במשרד להגנת הסביבה ישנה מחלקה אשר מתמחה ברעש  (ראו בלוג שרשמתי בנושא). נצטט את סעיף 13 מתוך התקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) התשנ"ג 1992, סעיף רעש בעלי חיים. "המחזיק בעלי חיים בביתו, בנכסו או בחצרו, יחזיקם במקום ובאופן שלא יגרום רעש חזק המפריע לשכנים". במקרה שהנכם חושבים כי הרעש הוא חזק ומפריע באופן חריג תוכלו לפנות למשטרה אשר תבדוק אם אכן התבצעה עבירה. תקנות צער בעלי חיים – משרד החקלאות פרסם בשנת 2009 תקנות המגדירות במפורש כיצד להחזיק בעלי חיים כולל כלבים, כיצד לקשור אותם, מהו מרחב המחייה שלהם ועוד.      מה אפשר לעשות? נתחיל דווקא  במה יכול בעל הכלב לעשות. על בעל הכלב לדאוג ככל שאפשר למנוע את הטרדת השכנים על-ידי הכלב. הוא  למשל יכול לשלוח את הכלב לאילוף, הוא יכול להחזיקו רחוק מהשער בבית פרטי או בתוך הבית, ניתן לקנות בכל חנות קולר חשמלי לחינוך הכלב (אינו גרם נזק לכלב חלילה) ולהתייעץ עם מאלף תביעה אזרחית – ניתן להגיש תביעה אזרחית כנגד בעל כלב נובח אולם יש להוכיח פגיעה וכן יש להוכיח כי מדובר במפגע של ממש, קרי שהכלב נובח באופן חריג ומטריד את מנוחת השכנים. יש להוכיח כי הנביחות של הכלב מפריעות לשכן בשגרה הקבועה שלו, כי הוא למשל לא נרדם בלילות וכדומה. שופט יכול להחליט במקרה כזה על מת פיצוי על נזקים שנגרמו (כולל עוגמת נפש)וכמו כן, על מציאת פתרון לכלב. כלבים יכולים וצריכים להיות ידידיהם הטובים ביותר של בני האדם. חשוב לזכור שכלבים הם יצורים נושמים וחיים וכי יש להם כללי התנהגות, למידה, אופי וכדומה. יש לעזור להם להבין את החוקים וכללי ההתנהגות באילוף. כלב הוא אחריות כבדה אך משתלמת בתנאי גדילה טובים. יש לעשות מאמץ לשמור על הכלב לבל יטריד את השכנים, על מנת שלא להיגרר להליכים משפטיים מיותרים.   לייעוץ נוסף התקשרו ל: טל' 03-6766602

סיוט של חופשה – על תאונות ופציעות בבתי מלון

במוחנו, חופשות הן שקט, רוגע ומנוחה. עם זאת, הניסיון המשפטי מוכיח אחרת. פגיעות בבתי מלון הן דבר שכיח. במתקן כל כך גדול שמחזיק כל כך הרבה אנשים ונדרש לספק כמות עצומה של אוכל בזמן קצר ולתחזוקת ניקיון מעולה קורות הרבה מאוד טעויות. אם זאת, אין זו בעייה של לקוחותיו. חשוב לזכור שאין זה משנה מהי רמת המלון ומה מספר הכוכבים – המלון אמור לבטח את לקוחותיו ולדאוג לבטיחותם במקום, באופן סביר לפחות. אספתי מספר מקרים שכיחים שקורים במלונות בארץ ובעולם ועליהם ניתן לתבוע פיצוי:
מעידה/החלקה/נפילה
נפילות הן האחוז השכיח ביותר של תאונות ופציעות שמתרחשות בבתי מלון. על בית המלון לדאוג לתחזוקת השבילים והרצפות בכל סביבתו כך שיהיו בטוחות ממעידה והחלקה. הדוגמאות השכיחות לנפילות בבתי מלון הן כשהרצפה עברה ניקוי או הברקה, במקרה כזה יש לבדוק כי הוצב שילוט ואזהרות מתאימות ואין ההברקה נעשתה בזמן שהאזור אמור להיות מלא באנשים זמן קצר לאחר הניקיון. דוגמא שכיחה נוספת היא כשנשפך משקה או אוכל על הרצפה (בחדר האוכל למשל), על המלון לנקות בזמן סביר את המפגע. דוגמה אחרונה בעלת אחוז פגיעות גבוה היא הבריכה. הרצפה המצפה את הבריכה צריכה להיות מחומר מונע החלקה כך שתספק מעבר בטוח גם כאשר היא רטובה. 

אבטחה רשלנית

במדינת ישראל בפרט ובעולם בכלל ברגע שאורח נכנס למלון ומבצע צ'ק אין, שלומו ובטיחותו הן בידי המלון למעט מקרים שנעשים ברשלנותו. לכן, בין אם התבצע פשע פלילי במלון או נגנב חפץ של אורח על המלון במקרים מסוימים לשאת באחריות לאירוע. זאת במידה ואכן התרשל המלון באבטחת המקום. מהי אבטחה רשלנית? אם למשל אין מצלמות אבטחה שמקיפות את חניית המלון או אחת המצלמות לא עבדה ובאותו מקום נגנב רכב זה עשוי להיחשב כליקוי באבטחה. דוגמה נוספת שמוכרת במדינתנו היא חוסר בדיקת רקע מקיפה לעובד במלון ואותו עובד תקף אורחים במלון ואין זה משנה אם על רקע לאומני או פלילי.

 חרקי מיטה

סעיף זה מוכר פחות בארץ אולם מוכר היטב לתיירים בארה"ב ובמדינות אקזוטיות. בשנים האחרונות חלה התעוררות מחודשת של פשפשים במיטות בארצות הברית. המלונות צריכים לעשות כל מאמץ כדי למנוע מהם הזנה. בית מלון שקיבל תלונה על פשפשים באחת המיטות צריך לטפל בנושא במידית כיוון שהפשפשים נוטים לנשוך מטבעם ולהשאיר חבורות מגרדות באיזור הנשיכה.  

הרעלת מזון

גם זו תופעה שקורית. במטבח סיטונאי המספק אוכל למאות עד אלפי אנשים בזמן קצר ולעיתים מספר פעמים ביום יש תקלות. הרעלת מזון נגרמת בדרך כלל על ידי מזון שלא בושל כראוי, זיהום במטבח או אמצעי הכנה רשלניים כמו חוסר הגיינה (לא לשטוף ידיים כשחוזרים מהשירותים ולא לעבוד עם כפפות). הרעלת מזון יכולה להתרחש גם במלונות חמישה כוכבים. אם אתם סובלים לאחר השהות במלון או אושפזתם בעקבות סלמונלה, norovirus, E. coli, כדאי לדבר עם עו"ד J

תאונות מעלית ודרגנוע

מעליות, מעליות שקופות ואפילו דרגנועים קיימים כמעט בכל מלון. עם זאת, המעליות והדרגנועים זקוקים לתחזוקה ובדיקות בטיחות רבות. בשנת 2008, התרחשה תאונה מחרידה במיוחד במלון פאריס בעיר לאס וגאס כאשר הכבל של מעלית שנשאה באותו זמן ארבעה אנשים נפגע וגרם למעלית לרדת 15 קומות!. למרבה המזל, איש לא נפגע.

תאונות בריכה

נכלל בחלק מהתאונות שהזכרנו כבר כמו נפילה אולם ראיתי לנכון לצרף נושא זה בנפרד. בין אם מדובר בטביעה, נפילה ממיטת שיזוף לא תקנית, החלקה, פגיעה משפת הבריכה בעת קפיצה, חתך מרצפת בריכה שבורה, חתך מסולם ירידה לבריכה וכיוצ"ב. אין ספק שבריכה היא אחד הגורמים הבולטים בפציעות בבתי מלון.

 

מהם דיני נזיקין?

דיני נזיקין, כשמם כן הם. מקרים שבהם נגרם נזק לאדם והוא תובע לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו. הנזק יכול להיות פיזי ויכול להיות גם רכושי כמו פגיעת רכב בתאונת דרכים למשל. מקרים רבים של פגיעות פיזיות הם מקרים שיכולים לקרות לכל אדם במהלך שגרת יומו – תאונות דרכים, נשיכת כלב, תקיפה, רשלנות רפואית ועוד. אדם אף יכול לתבוע בגין פגיעה שמהווה מטרד. רעש או זיהום אויר לדוגמא. כעורך דין בענייני נזיקין, אני מקשיב ל"סיפור" שקרה ללקוח ומברר שני דברים עיקריים: א. האם חלה פגיעה/נגרם נזק? ב. האם קיימת אחריות על גורם הנזק? בכל שלב ושלב של הגשת התביעה אין מובן מאליו ויש חובת הוכחה. לדוגמא: האם התרשלה העירייה במהלך ביצוע תפקידה כאשר תיקנה את מערכת הביוב ברחוב ונפל אדם לבור? במקרה כזה יש לבדוק האם אכן היה קיים מפגע במקום, האם הוצבו שלטי אזהרה, האם הוזהר הציבור כנדרש ובמידת הסביר דרך אמצעים שונים (עיתונות מקומית, שלטים על דלתות הבניינים) ועוד. עצם הפגיעה עצמה אינה מלמדת על כך שניתן בהכרח לקבל פיצוי וסעד! החלטתי להגיש תביעת נזיקין, איזה סעד אני יכול לבקש? מטרת דיני הנזיקין היא החזרת המצב לקדמותו ולכן אדם יוכל לקבל פיצוי על הנזקים הישירים שנגרמו לו וייגרמו לו בעקבות הפגיעה. עד היום קיימת שאלה משפטית רחבה בנוגע לסעיף עגמת נפש. מהי כמות הפיצויים לעגמת נפש, איך ניתן "לכמת" אותה לסכום כסף? כפי שניסח משפט רחוב יפה "אין שום סכום בעולם שיפצה על פגיעה כזאת". אולם, כל עוד לא נמצא תחליף והוגדר בחוק הסעד בנוגע לעגמת נפש הוא פיצוי כספי המשתנה מפגיעה לפגיעה ומסור בעיקרון לשיקול דעת השופט שדן בתיק. בנוסף ובאופן תנ"כי משהו, קיימים סעדים נוספים של צוי עשה ולא תעשה (מניעה) במקרים של מטרדים ומקרים אחרים. הסתבכתם? ניזוקתם ואינכם יודעים אם מגיע לכם פיצוי? התקשרו אלינו לשיחת ייעוץ.

סוכרת ושירות צבאי – מה הקשר?!

קצין התגמולים במשרד הביטחון מקבל ומטפל מידי שנה בפניות רבות של חיילים או יוצאי שירות, אשר טוענים כי נפגעו במהלך שירותם הצבאי. פגיעות רבות מוכרות לנו. חיילים אשר נפצעו קשה מיידוי אבנים, פיגועים וכן פגיעות נפשיות על רקע אירועים בשירות הצבאי. המקרה הבא מציג לנו חייל אשר הוכר לבסוף במשפט, כמי שנפגע במהלך שירותו וזאת עקב מחלת הסכרת. מקרה הוכחה שכזה אינו פשוט כלל וכלל. אחוז גדול מהחולים במחלה קיבלו אותה בירושה גנטית. נדרשת הוכחה כי החייל קיבל את מחלת הסוכרת עקב אירועים ספציפיים וחריגים בשירותו הצבאי או לכל הפחות אירוע בשירות הצבאי אשר הביא לפריצת המחלה גם אם זו הייתה "טבועה" בגופו של החייל. במקרה הזה, מתואר חייל באחת מיחידות הרכב בצפון. לטענת החייל, עבודתו במהלך השירות הייתה קשה ודרשה נשיאת חלקי רכב כבדים ועומס על הגב התחתון. לאחר מספר שנות שירות נערכו לחייל מספר שיחות ובהן הובהר לו כי הוחלט לסיים את שירותו הצבאי. החייל אשר ראה את עתידו בקבע קיבל את הדברים בתדהמה וחווה עומס נפשי רב בעקבות כך. לטענתו, חווה דחק גבוה, הפרעות שינה, שינויי מצב רוח תכופים וירד במשקל. לבסוף, בבדיקות רפואיות נקבע כי הוא סובל מסוכרת סוג 2. ראוי לציין כי החייל טוען שהגיע לשירות בריא. גובהו 186 ושקל 80 ק"ג. אין היסטוריה משפחתית של סוכרת. במהלך שירותו הצבאי עלה משקלו של החייל למשקל של 110 ק"ג. אליבא החייל, משקלו עלה בין השאר עקב ארוחות לא מסודרות שכן השירות היה כרוך בנסיעות רבות. הואכל לא היה בריא ומלא בשמן.       בנוסף לסוכרת, אובחנו אצל החייל בעיות ניווניות מתקדמות בגב תחתון. כפי שציינו קודם, במהלך השירות הצבאי, תפקיד החייל כלל הרמת משאות כבדים, נהיגה במשאיות כבדות ללא כיסאות בולמי זעזועים, כיפוף ועיקום הגב בעת בדיקת מנועים וכדומה. בית המשפט הכיר בסוכרת כי נגרמה במלואה מהשירות הצבאי, תוך שהוא קובע כי ההחלטה הפתאומית לגבי הפסקת שירות החייל היא ייחודית לשירות צבאי ולהיררכיה הצבאית, כי החייל חווה דחק נפשי יוצא דופן בעקבות זאת וכי בהתאם לאסכולה רפואית שהוצגה קיים קשר סיבתי בין דחק חריג זה ובין התפרצות מחלת הסוכרת אצל החייל.   בית המשפט קבע עוד כי בגב התחתון חלה החמרה של מצב ניווני קיים במהלך השירות הצבאי. נפסק כי מחצית מנכות הגב התחתון נגרמה במהלך השירות הצבאי. קיימות מחלות נוספות כגון מחלת קרוהן, טרשת נפוצה ומחלות אחרות אשר מוכרות כיום כמחלות העשויות להיגרם ו/או להתפרץ כתוצאה ישירה  מהשירות הצבאי זאת בהתקיים אירועים חריגים הייחודיים לשירות הצבאי. במקרה שניתן להצביע לכאורה על אירועים חריגים בשירות הצבאי ומתפרצת מחלה כרונית תוך כדי השירות, כדאי לנסות ולבדוק את הקשר בין הדברים, ובמידת הצורך להגיש תביעה לקצין התגמולים להכרה במחלה כזו שנגרמה עקב השירות הצבאי

המונח "ביטוח חובה" נכנס ללקסיקון התחבורה והשימוש בשפה כאילו היה שם מאז ומעולם.

אולם, אין זה המצב מאז ומקדם, אפילו לא מאז הקמת המדינה. העיסוק החוקתי הוא רחב ומשתנה ללא הרף בהתאם לצרכים והערכים של המדינה.     בשנות ה-70' של המאה ה-20 חוקקה  פקודת רכב מנועי, אשר קבעה כי כל אדם הנוהג ברכב ממונע חייב לבטח את עצמו מפני נזקי גוף הנובעים מתאונות דרכים. ישנן 2 השלכות חשובות לחיוב זה: המדינה מגינה עלינו מעצמנו. דואגת שיהיה מענה רפואי וכספי לנפגע נזקי גוף ללא משמעות למי "אשם". o        במקרה שבו אתה פוגע ברכב אחר בתאונה  (אתה אשם) ובנוסף, נפגעת בתאונה., ביטוח החובה שלך מגן עליך ודואג שיהיה לך כיסוי רפואי. o        במקרה שבו רכב אחר פגע בך בתאונה (הפוגע אשם) ונפגעת בתאונה, גם אז ביטוח החובה שלך מגן עלייך ומכסה את ההוצאות הרפואיות!   מיסוד ביטוח (החובה) לחוק הפך את הנהיגה ללא ביטוח (חובה) לעבירה פלילית במידה ואדם פוגע ברכב אחר בתאונת דרכים וכתוצאה מכך נפגע בתאונה ובזמן התאונה אין לו ביטוח רכב חובה, המדינה עשויה לנקוט נגדו בהליכים פליליים במסגרת בתי המשפט לתעבורה.  לא מדובר רק בך   ביטוח החובה שלך מגן גם על הולכי הרגל, רוכבי האופניים, הקורקינט, הסגווי וכדומה בפרט, ולכל משתמשי הדרך בכלל. יש אמנם שיח חם בנושא הרחבת כנפי חוק ביטוח החובה והחלתו גם על משתמשי אופניים וקורקינטים חשמליים כפי שחלים על כלי רכב. קרי, רוכב אופניים חשמליות שפגע במשתמש דרך יקבל את האחריות החוקית הנגזרת מכך. חשוב לציין כי ביטוח החובה מכסה את נוסעי הרכב שבו הם נסעו ונפגעו ולא רק את הנהג.     החוק כפי שציינו – "לומד" את הנעשה ומשתנה בשטח כתוצאה מקיומו והשפעתו. החקיקה יוצרת תיקונים וחוקי המשך במסגרת החוק הראשי. כך חוקק בשלב מאוחר יותר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים משנת 1975, במסגרתו הוקמה "קרנית" – במקרה של תאונה שבה לנהג לא היה ביטוח חובה, "קרנית" מפצה את הנפגעים על נזקי הגוף במקום ביטוח החובה החסר. ברם, אליה וקוץ בה, "קרנית" יכולה לתבוע את הנפגע על הכספים ששילמה  כיוון שהפוגע עבר עבירה פלילית בכך שנהג ללא ביטוח חובה. דאגו לחידוש ביטוח החובה בזמן, נהגו בזהירות ובמקרה של תאונה חלילה וחס אספו את כל המסמכים והאישורים הרפואיים והביטוחים ופנו לעורך דין המטפל בתחום.       בברכת חג פסח שמח,   גיל קראוס // עורך דין לענייני נזיקין // 03-6766602

אבדן כושר עבודה – פוליסות ביטוח בריאות פרטי

אבדן כושר עבודה הוא מושג שעולה לכותרות חדשות לבקרים. חברות ביטוח רבות מוכרות ביטוחי אבדן כושר עבודה בנפרד מביטוחי הבריאות הרגילים ומדובר בביטוח שעשוי להיות משמעותי שכן עבודה היא שגרת חיינו בה אנו מבלים את עיקר זמננו ומהווה את עמוד הנדבך המרכזי ביציבות חיינו. חלילה וחס תתרחש לנו תאונה ומגדל קלפינו ייפול, לא נוכל לשלם את המשכנתא, לא נוכל לדאוג לעתיד ילדינו וחס וחלילה נהיה תלויים בקרובינו להמשך חיינו. אבדן כושר עבודה כשמו כן הוא, מצב שבו איבד אדם את יכולתו לעבוד ולהתפרנס בעקבות תאונה או מחלה. עם זאת, אין מדובר בהכרח באי יכולת לעבוד כלל וכלל.  פוליסות ביטוח אבדן כושר עבודה מגדירות מספר מצבים אפשריים אשר נכללים בהגדרה ובהתאם אליהם עשויים להיות משולמים תגמולי אובדן כושר עבודה :   · אבדן כושר עבדה מלא. אדם במצב זה אינו יכול לעבוד בשיעור של 75% ומעלה בשום עבודה המתאימה להכשרתו, ניסיונו והשכלתו. זאת בעקבות התאונה או המחלה שעבר ושינתה את מצבו. במקרה כזה הוא יקבל תגמולים מלאים כנקוב בפוליסה.   · אבדן כושר עבודה חלקי. אדם במצב זה נפגע אך הוא יכול לעבוד בהיקף חלקי. לפי כך ובהתאם לזאת הוא יקבל תגמולים בהתאם להיקף המשרה שנקבע כי הוא יכול לעבוד.  חשוב לציין שאין בהכרח קשר בין אחוזי הנכות והיכולת לעבוד באופן חלקי. ייתכן לדוגמא, עובד בחברת היי טק שנפגע ברגל בצורה קשה בתאונה אבל אפשר וייקבע כי הוא מסוגל לחזור לעבודה במשרה חלקית לפחות וזאת בלי קשר לאחוזי הנכות אותם הוא יקבל. כמו כן, ההגדרה של אבדן כושר עבודה תלויה בטווח ההשפעה של הפגיעה:   · אבדן כושר עבודה לצמיתות.  הפגיעה היא בלתי הפיכה ולא ניתן לחזור לתפקוד שהיה לפני הפגיעה. במקרה זה התגמולים ישולמו עד גיל הפרישה הנקוב בפוליסה, בדרך כלל גיל 67 נכון לתקופה זו.   · אבדן כושר עבודה זמני. כל זמן שהמצב הרפואי או התפקודי של הנכה אינו קבוע, או כל זמן שלא הסתיים הטיפול הרפואי או השיקומי  של הנכה, יכולה חברת הביטוח לקבוע  אובדן כושר עבודה לזמן מוגבל עד שהמבוטח חוזר למצב שבו הוא יכול לעבוד. חשוב להדגיש כי תנאי פוליסות ביטוח אובדן כושר עבודה עשויים להיות שונים בין פוליסה ופוליסה, הן בין חברות הביטוח השונות והן בפוליסות של אותה חברה ולכן יש לבדוק היטב את תנאי הפוליסה ואת הסייגים המפורטים בה.  אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה. גיל קראוס – עו"ד , מתמחה בתביעות נזקי גוף, תביעות ביטוח וביטוח לאומי //  03-6766602